 |
 |
 |
|
| |
חוג הטאקוונדו מיועד לילדים/ות מגיל 3 ועד גיל 120.
בארה"ב ישנה אישה בת 100 המתאמנת בטאקוונדו, היא התחילה
בגיל 88.
כל אחד המתאמן בטאקוונדו או כל אמנות לחימה אחרת, מרוויח
משהו, אחד רוצה להיות אלוף, השני ספורטאי טוב, השלישי
חגורה שחורה הרביעי בעל קשיי ריכוז, החמישי מגיע לחוג בגלל
מגבלות מוטוריות ועוד.
לא כל מדריך או מאמן ער למגבלות הספורטאי/ת עקב חוסר נסיון
או חוסר הבנה של המדריך. יש להקפיד שהמדריך או המאמן יהא
מוסמך מטעם מכון וינגייט (לפי חוק הספורט ), והוא נמצא
במסגרת ארגון כלשהו ולא עצמאי בשטח.
יש לשבת לפחות שיעור אחד או לבקש הסבר מהמדריך/מאמן הסבר
על החוג, תוכניות לעתיד, ולאן ניתן לשאוף.
יש לזכור שהאימון משפר את המערכת החיסונית. כמו כן הוא
גורם למשמעת עצמית כאשר הספורטאי/ת יודע שיש לו אימון, הוא
עושה הכל בכדי לא לפספס אותו.
יש לזכור שהעבודה עם ילדים בגיל 3- 6
שונה מעבודה עם נוער או בוגרים.
בגילאי 3- 6 אנו עובדים על נשימה נכונה, ריכוז,
משמעת,איפוק, סובלנות, קואורדינציה, שווי משקל, מהירות,
זריזות, תגובה רפלקסיבית, ראיה מרחבית, חיזוק שרירים (בטן,
ידיים, כתפיים, גב ), גמישות, כושר גופני, יציבה, תיאום
עצבי שרירי, חינוך לספורט, תזונה, חיזוק חגורת
כתפיים.ובעיקר שיהיה לילדים כיף.
חלק מהאימון אנו עושים תוך כדי משחק, ובכך אנו נותנים לילד
חשק להמשיך ולהתאמן.
בגילאי 6 - 9 אנו עובדים על כל המרכיבים שעבדנו עם
הספורטאים/יות בגילאים הקטנים.
בגיל זה אנו מתחילים עם עבודה במרחב ולימוד בסיסי בקרבות
טכניים ותחרותיים.
הספורטאי/ת מתחיל להחשף לתחרויות, כאשר אנו המאמנים
במועדון, איננו מעודדים את הספורטאים הטובים בלבד אלא את
כל הספורטאים, כאשר אנו מבהירים להם שהתחרות שלהם היא נגד
עצמם בלבד.
ספורטאים/יות מתקדמים/ות יוצאים לאליפויות מקומיות
וארציות.
הוכח שהספורט משפר את הציונים בלימודים.
בגיל זה אנו מדריכים לגבי תזונה נכונה וטובה יותר. אנו
מעודדים ילדים לאכול יותר מוצרי חלב,פירות וירקות.
אנו מחנכים את הספורטאי/ת " שהניצחון הוא לא הכל". כמו כן
אנו מחנכים " שהנצחון אינו מעיד על הצלחה,והפסד אינו כשלון
". וכמו כן אנו מסבירים לספורטאים/ות שיש ללמוד מטעויות
שביצעו ,או שנעשו ע"י אחרים.
הספורטאים/ות נחשפים יותר לנושא הגנה עצמית, כאשר מובהר
להם, מתי מותר להרביץ ומתי אסור. ומה אומר החוק לגבי הגנה
עצמית. ניתנים דגשים בנושאים של הימנעות מקטטה או איך
להימנע מסיכונים.
בגילאי 10-13 אנו מתחילים לחזק יותר את הגוף. בגיל זה
מתחילים להתבצע שינויים במבנה הגוף והעצמות עקב הגדילה.
בגיל זה המפרקים חלשים יותר ויש בעיה של חולשה וכאבים.
אימון נכון בנוסף לתזונה נכונה מקטינים את כאבי הגדילה.
בגיל זה ספורטאים/יות נחשפים יותר לתחרויות מקומיות,
ארציות ובינלאומיות.
בשנת 2005 התקיימה לראשונה אליפות אירופה לקדטים/יות
(ילידי 1991-1993). בפרויקט של ההתאחדות הישראלית
לטאקוונדו עם היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט, יש כיום
סגל של 30 ספורטאים/יות בגיל קדטים 12-14 ,המתאמנים כל
שבוע, ואחת לחודש יוצאים למחנה אימונים מרוכז בשישי שבת.
סגל זה מתוכנן לצאת למחנות אימונים ותחרויות בחו"ל, במימון
התאחדות הטאקוונדו והיחידה לספורט הישגי.
בגיל זה התנועתיות טובה יותר, הספורטאים/יות מסוגלים לבצע
תנועות טובות ומהירות יותר עם הבנה טובה יותר של הטכניקה
והשלכה לקרב תחרותי. לשלב זה אנו קוראים שלב ההתמחות
הייחודית הראשונית. יש בו תחילת פיתוח תהליך להשגיות,
פיתוח יכולת עמידה בעומס, תוך שמירה על בריאות גופנית,
פיתוח יכולת קואורדינטיבית, יש גם חיזוק פסיכולוגי והכנה
נפשית.
בגילאי 14-18 ישנו דגש של הבנייה האישית, והמטרה
העיקרית להגיע להישג רצוי.
בשלב זה אנו נשענים על היסוד הבסיסי רחב ההיקף שנרכש
בתקופת האימונים היסודיים בגילאי 6-9 , ובתקופת אימוני
הבנייה בגילאי 10- 13 . עתה אנו שואפים לבנות יכולת הישגית
ראשונית, יכולת גופנית טכנית ספורטיבית,יכולת טקטית
ספורטיבית , ופיתוח יכולת אינטלקטואלית. לדוגמה על
ספורטאי/ית בטאקוונדו להתאמן רבות בכדי להגיע ליכולת מעולה
בכוח מתפרץ, שלו הוא נזקק בזמן בעיטה. כמו כן יש להמשיך
ולהתאמן בכושר גופני כללי, על מנת להגיע לרמת כשירות טכנית
גבוהה, המקנים לספורטאי/ית יציבות בתנועה. בשלב זה אנו
עובדים על תנועות חדשות ומתוחכמות, האופיניות לענף
הטאקוונדו. במקביל לאימוני הכושר והאימונים הספיציפים ישנה
עבודה גם על המרכיב הנפשי. בגיל זה ספורטאים נחשפים
לאליפויות בינלאומיות כמו אליפות אירופה לנוער, אליפות
עולם לנוער.
התזונה בגיל זה מאוד חשובה עקב שינויים בגדילה, למעשה
הספורטאים נדרשים לשמור על משקל , מכיוון שהתחרויות הם לפי
משקל. ספורטאים/יות הנמצאים בנבחרת ישראל נמצאים במעקב
תזונתי.
כמו כן חלק מהספורטאים/יות בנבחרת נמצאים במעקב פסיכולוגי
של מכון וינגייט.
לחיזוק הפסיכולוגי ולהכנה הנפשית יש מרכיב חשוב. בגיל זה
מאוד חשוב התמיכה המשפחתית ותמיכת הספורטאים והמאמנים
במועדון.
בגילאי 18-30 - יש להפריד את האימון בגיל זה לספורטאי
הישג , העוסקים בטאקוונדו במשך שנים רבות, ובין ספורטאים
חדשים המגיעים להתאמן.
ספורטאי/ות הישג: ספורטאי/ות ההישג נמצאים כבר בשלב
שהטכניקה שלהם טובה, הכח המתפרץ שלהם טוב,הכושר הגופני
במצב טוב (תלוי אם הם בתקופה תחרותית או בתקופת ההכנה
הכללית ), הטקטיקה במצב מצוין. למעשה בגילאים אלו השינויים
בטכניקה לא גדולים , אלא שאנו עובדים על שיפורים (מהירות ,
תגובה , לחץ ,מנטלי, כושר גופני כללי, כושר גופני ספציפי,
).
גיל זה מאוד משמעותי , אין שינויים גדולים במבנה הגוף או
בצמיחה, ועוברים לקטגוריית בוגרים/ות , שזו קטגוריה קשה
יותר.
גיל זה מהוה בעיה, עקב הגיוס לצה"ל לספורטאי/יות הישג ,
שאינם ספורטאים מצטיינים , מכיוון שהם לא מתאמנים בצורה
סדירה במשך שנתיים-שלוש שנים ,ולמעשה חלקם הגדול פורש
מאימון תחרותי.
לעומתם הספורטאים המצטיינים נוסעים למספר רב של תחרויות
בינלאומיות , והבולטים מביניהם יוצאים לאליפויות גדולות
כמו אליפות אירופה, אליפות עולם , גביע העולם, אולימפיאדה
.
ספורטאים חדשים או לא תחרותיים בגילאי 18-75:
בגיל זה אנו עובדים על חיזוק שרירים כללי , סיבולת לב ריאה
, קואורדינציה, כושר גופני ( מהירות , כוח, תגובה, גמישות
, זריזות , סיבולת , בריאות ) מודעות עצמית , הגנה עצמית,
בטחון עצמי ועוד.
לא פעם אני נתקל בשאלות של אנשים שהשתחררו מהצבא , תגיד
אני לא זקן בשביל להתחיל להתאמן?
אני חוזר לתחילת הכתבה שהכנתי, אין גיל שניתן להתחיל או
להפסיק , אלא אם יש בעיה רפואית.
להיפך לקראת גילאי
25-30 ישנה ירידה במסת השריר בחוזק העצמות , ובעמידה של
הגוף למחלות .
למעשה ישנה ירידה חדה בכושר הגופני, אנשים לא פעילים נוטים
להשמין, לפתח מחלות ולסבול מחולאים שונים.
ממחקרים שנעשו האימון משפר את החוסן הגופני, מחזק את הלב,
את זרימת הדם ,את השרירים הרפויים ,את המודעות והביטחון
העצמי.
אנשים מודעים יותר לגופם , לתזונה נכונה ונבונה , ישנה
ירידה במשקל, או הפיכת השומנים למסה שרירית. נושמים נכון
יותר ובכך מקטינים את בעיות לחץ הדם.
הנשימה מתחילה להיות יותר עמוקה (מהבטן ) , ולא נשימות
שטחיות.
במקרה של סתימת העורק המוביל דם ללב, אצל אנשים שאינם
ספורטאים , נוצר לאדם שאינו ספורטאי התקף לב.
אצל הספורטאים נוצרים למעשה נימים חדשים (לטראלים ) ,
המובילים דם ללב. נימים אלו מספקים חלק גדול מהדם אל הלב,
כך ובמקרה ויש סתימה בעורק המוביל דם אל הלב, הנימים
החדשים מספקים חלק גדול מהדם.
כך שבמידה ויוצר התקף לב אצל ספורטאי הוא יהא חלש.
בסקירה הזו שערכתי, נתתי דגש לספורטאי ההישג. אולם כפי
שציינתי בתחילת המאמר לא כל הספורטאים/יות יכולים או רוצים
להגיע למסלול התחרותי. ספורטאים/יות אלו עובדים במסגרת
החוג על פיתוח כל מרכיבי הכושר הגופני, נשימה נכונה,
יציבות, תגובה רפלקסיבית, ראיה מרחבית,קואורדינציה ,
מודעות עצמית, ביטחון עצמי והגנה עצמית.
לא כל ספורטאי חייב להיות אלוף. אולם כל ספורטאי יכול
להיות בעל חגורה שחורה ומדריך . גם אם ספורטאי/ית מסויים
לא הולך לכיוון התחרותי או לכיוון ההדרכה, אותו ספורטאי/ית
רוכש כלים טובים ומיומנים להתמודדות בחיים היומיומיים.
הרבה דלתות נפתחות בפני אותם ספורטאים/ות או מתאמנים/ות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
